זהו סיפור על מעשה שהייתי עד לו לפני שנים רבות. הימים ימי מלחמת השחרור, אחרי כ"ט בנובמבר ולפני כיבוש יפו, בסביבות חודש מרץ של אותה שנה. זירת ההתרחשות היא הפרדס וגבולותיה הם: בצפון - רחוב סלמה, במזרח - שכונת גבעת משה א', בדרום - גבעת משה ב' ובמערב - רחוב בעל העקידה (אז אבן אדמה). במרכז הסיפור פרדס נטוש וגיבוריו הם תושבים משכונת שפירא: גברים, נשים וילדים, וביניהם גם תושב שהוא מחולל המעשה, אדון בשם קפלן. בזמן ההוא, אני נער כבן 12, ולמרות שעברו מאז למעלה מחמישים וחמש שנים, התמונה חקוקה היטב בזיכרוני. להמשך
(מתוך מוקי צור, שרון רוטברד (עורכים) לא ביפו ולא בתל אביב)