מנהרה על קרקעית
רקמת הקסבה של העיר העתיקה בירושלים, בעלת צפיפות מגורים ומסחר גבוהה בין הסמטאות הצרות, מייצרת מציאות בה קיימת חפיפה בין התנועה בעיר למגורים, כאשר בתים נראים כמרחפים מעל הרחוב ותוחמים אותו מלמעלה ויחד הם הופכים להיות כמעין צומת מרחבית המחברת בין שני המישורים: עילי ותחתי, הסמטה והמגורים.עוד בשנת 67' תושבי העיר ניצלו תופעה עירונית תוך שיכתוב מחדש של התחביר עירוני על ידי יצירת מעברים סודיים וצירי תנועה חדשים בעיר, היוצאים מהסדר החדש ומקשרים בין בתי התושבים בכדי לתת מענה לצרכיהם. יחד עם הקריאה המחודשת של העיר התפיסה הרווחת כלפי מושגים יומיומיים השתנתה אף היא כאשר מושג כמו "קיר" הופך עורו ומעתה נתפס כ"מעבר", ואילו "פרטי" הופך בדרך זו או אחרת, להיות לנחלת הכלל. מעברים אלו מקשרים בין שני הרבעים של העיר ותופרים אותה במימד האופקי והאנכי כשבמקומות מסוימים הם עוברים מתחת לפני השטח על פניו ובעיקר מעליו וחודרים דרך בתים פרטיים, חצרות, מסעדות, ובתי ספר כאשר נתן לראות את הפתחים למעברים אלה מוסתרים אטומים או סגורים ומוכנים לשינוי לפי הצורך הקיים.
לאחר מעקב ומיפוי של המעברים הסודיים, יצאנו לסיור דריב בתוך רשת הסמטאות הקיימת של העיר בכדי להתחקות אחר השיטה של המעברים הסודיים במרחב החדש תוך הצמדות מקסימלית אליו מתוך הסמטאות והחצרות הפנימיות. רבות הפעמים בהן התנועה מקבילה אל ציר המעברים אך בגבהים אחרים ובפעמים אחרות רשת הסמטאות מתרחקת מהציר ומאלץ להקיף גושי בניינים שלמים על מנת להיצמד אליו גם כאשר הנקודה הבאה במרחק מטרים ספורים השילוב בין שני המרחבים התלת ממדיים מיצר מרחב רחב חדש המהווה למעשה את הממוצע בין בעיר לסמטה. מעבר לפער הפיסי של שני המעברים אפשר להרגיש בפער אופי בינהם כאשר הראשון הוא המוני רועש ומוחצן, והשני הינו שקט פרטי ומופנם.
